סלע הצפון לבניין ופיתוח בע"מ נ' אורפז הנדסה בע"מ ואח'

החלטה

לפניי בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן ביום 7.1.14 במסגרתו נמחקה התביעה ככל שהיא נוגעת למשיבה.

התביעה הוגשה נגד מספר נתבעים.

שניים מן הנתבעים, עופר קליין וי.ת. אחסנה, בינוי ופיתוח בע"מ, עתרו לחיוב המבקשת בערובה לכיסוי הוצאותיהם. בקשתם התקבלה והמבקשת חוייבה בהפקדת ערובה בסך 40,000 ₪.

התביעה ככל שהיא נוגעת לשניים אלו, נמחקה בתאריך 7.8.13 , משלא הופקד מלוא סכום הערובה.

בהמשך, הגישה גם המשיבה כאן, בקשה לחיוב המבקשת בהפקדת ערובה. בתאריך 3.12.13 חוייבה המבקשת להפקיד ערובה בסכום כולל של 40,000 ₪. מאחר שעל פי החלטה קודמת, כבר הפקידה סך של 20,000 ₪, צויין באותה החלטה כי עליה להשלים את הסכום ולהפקיד לצורך כך סך של 20,000 ₪. יום למחרת, לאחר שהתברר כי מן הסכום שהופקד צריכה היתה המזכירות להעביר, עוד קודם למתן ההחלטה ביום 3.12.13, לאותם שני נתבעים שהתביעה נגדם נמחקה, את סכום ההוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪, ניתנה החלטה נוספת, המתקנת את החלטת ה- 3.12.13, בה הובהר כי מאחר שעל המזכירות להעביר את הסכום האמור, אזי נותר בקופת בית המשפט 12,500 ₪ בלבד ועל המבקשת להשלים את סכום הערובה ל- 40,000 ₪.

אמנם, המבקשת הפקידה סכום נוסף בקופת בית המשפט, אך לא את הסכום המלא, כמתחייב.

בהתאם לכך, משחלף המועד להפקדה, הוריתי, ביום 7.1.14, על מחיקת התביעה גם ככל שהיא נוגעת למשיבה.

בתאריך 2.3.14 הוגשה בקשה זו שבפניי, לביטול פסק הדין.

הבקשה הוגשה באיחור, בחריגה מן הקבוע בתקנות, זאת מבלי שהתבקשה הארכת המועד, קל וחומר לא הוצגו "טעמים מיוחדים" כדרישת תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי.

די בכך כדי להביא לדחיית הבקשה.

אך גם בחינתה, גופה, מובילה למסקנה כי דינה להידחות.

ראשית, לא ניתן כל טעם למחדל זולת הטחת טענות בב"כ הקודם של המבקשת ואף במשיבה – בטענה כי זו הטעתה את בית המשפט כאשר טענה כי לא הופקד מלוא סכום הערובה.

יובהר, אין ולא היתה כל הטעיה. פסק הדין ניתן לאחר עיון בתיק בית המשפט, ממנו עלה כי הופקד בראשית ינואר 2014 סך של 20,000 ₪ בלבד, כאשר הובהר בהחלטה מיום 4.12.13 כי מאחר שמקופת בית המשפט צריך היה להעביר כספים על חשבון חיוב המבקשת בהוצאות ובשכ"ט עו"ד שני הנתבעים שהתביעה נגדם נמחקה, אזי על המבקשת להשלים את הערובה בהתאם. לטענת המבקשת כי בפועל בקופת בית המשפט נותר סכום גבוה יותר, אין כל משמעות. ההחלטה מיום 4.12.13 ברורה ומפורשת והיה על המבקשת לנהוג בהתאם לה. אם בשל סיבה כזו או אחרת, איחרה המזכירות לפעול בהתאם להחלטות אשר ניתנו ולא העבירה כספים בהתאם להחלטות, אין המבקשת יכולה להיבנות מכך.

לפיכך, טענת המבקשת כי פעלה בהתאם להחלטות והפקידה את מלוא סכום הערובה, אינה נכונה.

משלא הופקד סכום הערובה במלואו, דינה של התביעה היה להימחק.

אשר לסיכויי התביעה, לא ניתנה לכך התייחסות על ידי המבקשת, הגם שבהחלטה מיום 2.12.13 ציינתי כי איני סבורה שהתביעה נטולת בסיס.

לכך יש להוסיף את העובדה כי המדובר בפסק דין אשר אינו חוסם את המבקשת מנקיטת הליך אחר כנגד המשיבה, שהרי לא ניתן פסק דין הדוחה את התובענה, אלא אך ורק מורה על מחיקתה.

לאור מכלול הטעמים המפורטים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

הוצאות הבקשה, בסך 1,500 ₪, ישולמו על ידי המבקשת למשיבה, בתוך 30 יום מהיום, אחרת יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.